די לנו באויבים, מי צריך ידידים

הארץ נזהר מלדווח על ידיעות, אפילו מהימנות, אם הן חסרות ביקורת מספקת, לפי דעת הצנזור בהארץ, על ישראל. העיתון דורש להמשיך את ההקפאה ולקבל את "תנאיו" של אובמה.

דניס רוס וחבר

לפי לאורה רוזן בפוליטיקו, המו"מ בין ישראל לארה"ב מתנהל בעיקר עם דניס רוס, נציגו אל אובמה שנהנה מאמונם של נתניהו וברק. התהליך הזה הוא סבוך לא רק בשל עמדת הימין בממשלה, אלא גם בשל היחסים בתוך הממשל האמריקני. השיחות בין מולכו, ברק ורוס, עוקפות את מיטשל ואת קלינטון. אובמה מגבה אמנם את רוס, אולם אין זאת בהכרח תמיכה מחלטת. אני מניח שביבי יסכים להקפאה כל שהיא אם תמצא נוסחה נאותה עם רוס ואובמה יאשר אותה. 

הניו יורק טיימס כתב אתמול שלא ישראל ולא הרשות הפלסטינית ממהרות  לקבל את הבטחות הממשל. הממשל האמריקני היה מוכן לערוב לפלסטינים על גבולות מדינתם, אם יסכימו לחידוש השיחות בלא הקפאה. אבו מאזן סירב. 

ניו רפבליק הוא שבועון שמאלי למדי בארה"ב, אולם המו"ל, מרטי פרץ הוא אוהד מושבע של ישראל. לפני שבועות אחדים היה אמור לנאום בהרווארד, שהיה בה פרופסור לפני הרבה שנים, בציון יובל למחלקה למדעי חברה שם, אולם המתנגדים לישראל מנעו זאת. הם מחו על כך שכתב ביומן הרשת של:

"אבל, בכנות, החיים של המוסלמים הם זולים, במיוחד אצל המוסלמים עצמם."

אמנם, התנצל וחזר בו מהאמת, אבל הרווארד, מבצר חופש הביטוי, שאנשיו עכשיו תומכים בזכות המחאה בעת קבורה של לוחמים, ביטל את הופעתו.

אתמול בשיחה פומבית בין אלי ויזל לבין דיויד אקסלרוד, ויזל הציע שבמקום המסגד בניו יורק ראוי להקים במקום מרכז  משותף בין דתי. אקסולרוד תמך בהצעה בלשון נלהבת. ויזל גם שאל מתי אובמה יבקר בישראל. אקסולרוד השיב שראוי לעשות זאת בזמן מתאים.

ככל הנראה, מבחינת הרייטיג חשוב יותר לשמור את המקום לראשי איראן, חיזבאללה וחמס מלתת ביטוי לדיעות אחרות. חשוב יותר לתת כותרת ראשית לתמרוני תורכיה עם סין, אף שזו ידיעה "טריה" מלפני שבוע לפחות.