הארץ דיווח בהרחבה על מאמרו של דן קרצר נגד הסכם שאולי מתגבש בין קלינטון לנתניהו. כל מאמר שיש בו תבתבטאות נגד ישראל זוכה למקום של כבוד בעיתון, לצד מלוא הפרטים על רצח כל שהוא בשל "כבוד המשפחה." לא כל שכן מסר של נסראללה, מתוך הבונקר, על סופה הקרב של הישות הציונות. אינני יודע איפה פורסם המאמר של קרצר, כמו עיתונים צהובים אחדים, הארץ על מדווח מהיכן העתיק את הידיעה. לא הצלחתי למצוא אותו בחיפוש בגוגל. לו הארץ היה פחות צהוב, היה צריך להוסיף פרטים כל שהם על הכותב. קרצר היה "המומחה" של אובמה למזרח התיכון טרם הבחירות לנשיאות וזמן קצר אחריהם. הוא היה אחד האדרכילים של הקו האנטי ישראלי של אובמה בראשית דרכו, אולם בתוך זמן קצר נדחק הצידה. את המקום של של "המומחה" התורן תפס דניס רוס. אין אהבה גדולה בין קרצר לרוס. הרעיון של "שוחד" כפי שמגדיר זאת קרצר במאמרו הבלתי ידוע, הוא של דניס רוס.
מאמרים שיש בהם עניין, לא כל שכן תמיכה, כל שהיא בישראל במידת האפשר הארץ שומר בסוד מקוראיו. רק אחרי שהדבר פורסם בקול ישראל, נתן הארץ מקום מה לנאמר בטלויזיה הקנדית ובוושינגטון פוסט על אחריות חזבאללה לרצח חרירי.
בן סמית מפוליטיקו מדווח היום מירושלים על מדיניות אובמה במזרח התיכון. הוא נפגש עם פוליטיקאים רבים בישראל וברשות הפלסטינית. לדעתו איש לא מתייחס ברציות לאובמה. איש לא מבין מה הוא רוצה ואיך הוא בוחר לעצמו עצים לטפס עליהם.ג'קסון דיל בוושינגטון פוסט מקדיש את מאמרו למדיניות החוץ של אובמה, בעיקר עם רוסיה ובמזרח התיכון. הוא מתאר אותה אנכרוניסטית.
בהארץ, אף מילה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה