"מי שאינו רוצה לנהל פוליטיקה של בת-היענה, כלומר מי שאינו רוצה לעצום עין בפני המציאות – ימצא, כי במצבנו אנו, בשאיפתנו להבטיח לעצמנו עד כמה שאפשר את חופש הפעולה לשם בנין ביתנו הלאומי, יש לנו רק דרך אחת: דרך השלום, – ורק פוליטיקה לאומית אחת: פוליטיקה של הבנה הדדית."
הדברים האלה אינם לקוחים מפרסום על שהוא של שלום עכשיו.
 |
| חיים ארלזורוב |
"החלטת העם העברי לבנות בא"י את ביתו הלאומי עומדת בכל תקפה. ידעו נא (הערבים) כי ככל אשר אדמה זו תרוה יותר דם יהודי – נתקשר אליה יותר ותקיף יותר יהיה רצוננו להכות בה שורש. בכל שעה שיתקפו אותנו נדע להגין על עצמנו בלי פחד, ושום כוח בעולם לא יוכל להזיז אותנו מכאן."
ואלה אין מקורם בקונטרס כל שהוא של המתנחלים.
שני הקטעים לקוחים ממאמרו של חיים ארלזרוב ב-1921, כן ב-1921, לאחר טבח מאי, בעיקר ביפו, אבל גם בחדרה, רחובות ופתח תקוה, ביפו נרצחו 47 יהודים, ביניהם יוסף חיים ברנר וסופרים אחרים. אגד אף שבו היהודים בארץ ישראל היו מיעוט שבמיעוט, השד הדמוגרפי לא הפחיד את ארלוזורוב.
 |
| שיחות ישירות -- 1931 |
ככל שמדובר בשלום וביטחון הרבה לא נשתנה. היישוב היהודי ומדינת ישראל לא הצליחו להגיע להסכה עם ערבים ביוון שמ-1921 ואילך כפרו בתנועה לאומית פלסטינית ולא נתנו לה את הכבוד הראוי, זה הזול שבוויתורים. ההתעלמות הזאת לא הבחינה בין ימין ושמאל. היו יוצאים מן הכלל מועטים. משה דיין כיבד את הערבים והשיג שלום עם המצרים ושקט בגדה במשך תקופה ארוכה. אורי אבנרי גם הוא בדרכו, כיבד את הפלסטינים. הכתבה עליו מאת גדעון לוי בהארץ היום הסבה לי קורת רוח. יש לקוות שהשמאל האנטי ציוני לא יסלק את גדעון לוי משורותיו.
הכל מתייחסים בזהירות או בתפילות לכישלון של השיחות בין ביבי לאבו מאזן. לאמיתו של דבר הפער בין הצדדים הוא פעוט למדי. התיווך דה פקטו עבר מידיו של אובמה ומיטשל להילרי קלינטון. היא פוליטיקאית מנוסה. יש לה גם יועץ טוב בבית.
עמירה הס כותבת על ההתנגדות לשיחות בגדה, על השילוב הנצחי בין הקפיטליזם החזירי לבין השמאל שבעבר אהב לצטט עד בלי די שאיסלאם זו אוטופיה של ההמונים. אני מעדיף ללמוד על הלך הרוחות שם מפי נהג המונית באמריקן קולוני, בעל המכולת בג'נין ומלצר ברמאללה. אני אופטימי יותר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה