אובמה. אם נסתמך על ספרו החדש של בוב וודוורד ("מלחמות אובמה) המאבקים בין לשכות שר הביטחון והרמטכ"ל הם כדיוני חכמים שבנחת נשמעים לעומת מלחמות הגנרלים, עוזרי הנשיא והנשיא עצמו בבית הלבן. הנשיא היסס בהחלטותיו על המלחמה באפגניסטן, לא קיבל את דעת מפקדי הצבא ולבסוף כתב את נייר העמדה במו ידיו. היה יכול להפסיק את המלחמה, אולם משהחליט על המשכה, היה עליו לקבל את דעת מפקדי הצבא ולא לשחק את המפקד העליון, כפי שהוא נקרא בחוקת ארה"ב, ההססן. מכל בחינה שהיא אין הבדל גדול בין כוח של 30,000 חיילים לעומת 40,000 כפי שדרשו מפקדי הצבא. קשה להבין את הדיון הפומבי על האקזיט, כאילו מדובר בחברת היי טק. לא היה שום צורך להכריז להכריז על סיום המלחמה ב-2011 כבר ב-2009 . החמור מכל, כפי שכתב גרסון בוושינגטון פוסט, שהבית הלבן היה דווקא מרוצה מהספר. גרסון סיים את מאמרו בכתבו שהאוייב הוא סבלני ונחוש, והנשיא הוא לא זה ולא זה. מוטב שהמחליטים בירושלים לא יסמכו יתר על המידה על יושב הבית הלבן כבעל ברית נגד איראן. ההודעות של אקסלרוד, היועץ הפוליטי הבכיר, של סמרס, היועץ הכלכלי הבכיר, וככל הנראה גם ההודעה הצפוייה של רם עמנואל, נראות כבריחה מספינה טובעת. בפרק זמן קצר למדי אובמה בזבז את האשראי הציבורי העצום שהבוחרים והעולם העניקו לו. הוא אכזב את השמאל שהתגייס בהמוניו לארגון מערכת הבחירות שלו בזמן ובכסף, יצר אצל הרפובליקנים את הששון למלחמה בו ולפי הסקרים הפסיד גם את הבלתי תלויים.
תהיה מה שתהיה החלטת נתניהו על הפסקת הבנייה מחר, אובמה לא יעז להאשים אותו לפני הבחירות בנובמבר, לא בגלל הקול היהודי. היהודים ימשיכו את מסורת הדורות ויתמכו בנשיא דמוקרט, אלא דווקא בגלל הקול הלא יהודי. הרפובליקים מחפשים כל עילה לנגד בו את הנשיא. עמדה אנטי ישראלית של הנשיא היא דבר שהם מייחלים לה.
קלינטון. הנשיא לשעבר זוכה לעדנה בהזדקנותו. בבחירות שבהם הפסיד אל גור לבוש, קלינטון היה כמצורע. גור לא רצה בו במערכת הבחירות, ייתכן שבשל כך הפסיד. היום, מועמדים דמוקרטים רבים לקונגרס אינם רוצים תמיכה של הנשיא המכהן, אולם הכל מבקשים את עזרתו של ביל קלינטון, אפילו אובמה בעצמו. מצעד המדינאים בארוע שארגן במרכזו, דמה לביקור אצל סופר נשיא. השיחה בין הילרי קלינטון לבין אביגדור ליברמן כצפוי לא התנהלה בלבביות יתירה. ביל קלינטון הגיב בטענה שיוצאי חבר העמים בישראל הם נגד שלום. הוא טעה. אם תערך השוואה בין יוצאי חבר העמים נאמר באשדוד לבין אשכנזים בצפון תל אביב, קשה להניח שהאשדודים יהיו הרבה יותר נצים. יתר על כן, אם ליוצאי חבר העמים יש מאפייני פטריוטיות של רוסים ממש, יש להניח כי גם המשרתי בצבא ספגו במשתמע את המשמעת של הצבא האדום. הם לא יסרבו פקודה, גם לא פקודת פינוי. קשה להבין את התועלת שבאמירתו של קלינטון. בלי קשר לדעותיהם הפוליטיות של העולים, עצם בואם הוא ששכנע את הפלסטינים לעסוק בשלום, יותר מכל גורם אחר. כנראה שהשתן עלה לראשו, כפי שקרה במעכרת הבחירות של אשתו, שאפשר והפסידה בשל אמירותיו הלא חכמות. ג' סטריט. לפי אטלנטיק ג' סטריט הסתבך בהכחשות ושקרים באשר לכסף שקיבל מסורוס. לפי העיתון עמדות של סורוס על ישראל אינן מקובלות אפילו על אובמה. מעניין, שהכוהנים של הדת החדשה של זכויות אזרחיות וכיוצא באלה מושגים, הם תמיד בעד שקיפות. נשמעה למשל שראוי שמינויים בצה"ל יהיו "שקופים", עמדה שתומכים בה כל אויבי ישראל. אולם שקיפות בג'יי סטריט, או בקרן ישראל החדשה או במערכת הארץ, הס מלהזכיר.
דוד גרוסמן. ספרו "אשה בורחת מבשורה" מופיעה בכתבת השער מחר במוסף הספרותי של הניו יורק טיימס. הסוקר, קולם טויבין, סופר נודע גם הוא, רואה בספר יצירת מופת. חדשות רעות לעמוס עוז. אולי דווקא גרוסמן יזכבה בנובל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה