העיתונים והתקשורת מלאים ובצדק במאמרי הערכה לאלוף ישראל טל, אף שיתכן בבחינת אחרי מות קדושים, יש בהם מתיקות יתר. ישראל טל נחשב לאבי טנק המרכבה, ההיסטוריה עוד תשפוט האם התואר הזה מגיע למי שנושא אותו או למהנדס נשכח, ישראל טילן (1932-1996), שהיה המתכנן הראשי של המרכבה.
לישראל טילן היו הכושר והיכולת לבחון את אמיתות ההנדסה, התכן והתפעול במרחאות ובלעדיהן, להציע פתרונות אחרים ולבחון גם אותם בלא מורא ופחד. הוא ידע לשאול שאלות, בדומה, בתחום אחר לגמרי, כפי שעשה זאת ניטשה בבחינה של הפילוסופיה של אפלטון, קנט, הגל, שופנהאור ואחרים. אולי, בנוסף לאופי ואישיות, תחילת לימודי פיזיקה ופילוסופיה, הגבירה אצלו את המקוריות יוצאת דופן. הכישרון לשאול שאלות מצריך אישיות מיוחדת במינה שמתיחסת בחשדנות, ואף בזילזול לסמכות שבפיקוד. אפשר שזו מסתירה חוסר דימיון, ואולי אף איוולת בעניינים כפי שהם. כדי לבנות טנק הכי טוב בעולם במדינה שמעולם לא עסקה בכך ראוי לפקפק בחכמת הגנרלים. רק כך אפשר להגיע לפתרונות של תנועה ואש חדשניים. רק כך אפשר לשנות מיקום המנוע וזויות השריון. ישראל טילן לא היה רק שואל ומנחה בתיאוריה. מאז היותו נער ועוד בטכניון תיקן כל העת את רכבו -- אופל קופה, משנות העשרים או השלושים. כך גם נהג בכלי רכב לוחמניים יותר. התמונה שמשמאל נותנת אולי מבט כל שהוא, על אבות, או על אלה האמורים להתהדר בתואר הזה. מימין האלוף טל, לבוש בקפידה כגנרל מהסרטים. בשנות השמונים, כאשר האלוף טל חזר מהרצאה בקולג' המלחמה המלכותי הבריטי, הסביר שבין המשתתפים שם, הוא היה ההקצין הבריטי היחיד שהשתתף עוד במלחמת העולם השנייה. משמאל אלוף משנה ישראל טילן עם סיגריה ביד, אומנם קולונל, אבל מרושל כביטניק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה