הילרי קלינטון

לפי דעתו של יוסי ביילין הילרי קלינטון בשיחות ביבי נתניהו אבו-מאזן תלך בדרכי בעלה ביל קלינטון בקמפ דייויד, ומבאן משתמע שגם השיחות של עכשיו יכשלו.

מספרים שביל, בעת שהיה נשיא, והילרו נסעו ברכבם וכיוון שמכל הדלק עמד להתרוקן עצרו בתחנת דלק. הסתבר שהילרי היכירה את המתדלק מימים עברו; החליפו איפוא מילות חולין. לאחר ששבו לנסוע, אמר ביל:

-- "את רואה, לו היית נשאת לבחור הזה, היית אשת מתדלק, ולא גברת ראשונה."

ענתה לו:

-- "ביל יקירי, אתה טועה. לו נשאתי לו, הוא היה נבחר לנשיא ארה"ב."

הילרי בלא ספק מתיעצת עם בעלה על מזרח התיכון, אולם לא בהכרח פועלת לפי עצותיו, וודאי שלא הולכת בדרכו צעד אחרי צעד. לדעתה בעלה במידה רבה אחראי למפלתה נגד אובמה בבחירות המקדימות. אין להתפלא על כך שלביל קלינטון לקח הרבה יותר זמן "להשלים" עם אובמה מאשר להילרי.  היא הרבה יותר קשוחה מבעלה. בפעם ראשונה נזדמן לה נושא במדיניות חוץ שבו אין עוררין על היותה בו מספר 1 . בלי ביידן ובמידה רבה בלי החצר הביזנטית, אגב מלאת יהודים, של אובמה. היא תפעל בו מתוך לקח לא מביל קלינטון אלא משרשרת של שרי חוץ חזקים מטיילרן עד קיסינג'ר. מה שמנחה אותה הוא קודם כל אמנות האפשרי. כפי שאמר קיסינג'ר לישראל אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים, וכך לא רק בישראל. קלינטון מבינה היטב את המחלוקות בתוך הקואליציה של נתניהו, ואת הפוליטיקה הפנימית ברשות הפלסטינית. הפיתרונות שהיא מציעה ותציעה  בעתיד הם כפויים למחצה, כלומר כאלה שעם אנחות הצדדים באין ברירה יכולים לקבל אותם. היא מודעת היטב להלכי רוח בגדה ובישראל. 

רוג'ר כהן במאמרו בהארץ ובניו יורק טיימס מביע פליאה (ומורת רוח) על כך שטלוויזיה מעניינת את הישראלי יותר משיחות השלום. כל הכבוד לישראלים שבבחירה בין הבירבורים, בין אלה שבעיתונים  ובתקשורת (כיבוש, שלום, מו"מ, דה לגיטמציה, חרם אקדמי) לבין ריאליטי שוו, בחרו באלה שרמתם גבוהה יותר -- בריאליטי שוו.  

לפי סקרים אמינים למדי בישראל ובגדה, כשני שליש מהאוכלוסיה תומכים בשתי מדינות לשני העמים, כאשר רוב הפלסטינים מוכן לקבל מדינה יהודית. 

קלינטון תשתמש בכל קשת האמצעים שיש, שוחד, לחץ, איומים, מחמאות וניו יורק טיימס. העיתון האמריקני משמש לרוב שופר לעמדות מחלקת המדינה. אם קלינטון בשיחת רקע שלא לפרסום תאמר שביבי באמת רוצה שלום, ניו יורק טיימס במאמר מערכת יציע פרס נובל לביבי (גם לאבו מאזן, לאבמה ולקלינטון). הארץ לעומתו יכתוב שאסור להאמין לביבי וצריך לפטר את ליברמן. 

אף שקשה לדעת מה יקרה, מתן שרביט הניצוח להילרי קלינטון נותן תקווה למעשים.