במגעים בין ארצות הברית, ישראל והרשות הפלסטינית, התנהגות כל צד כלפי רעהו חשובה לא פחות מהנושאים עצמם. אמינות, הדרך שבה הם מוסרים מידע אחד לשני, דבקותם בעמדותיהם, לחיצותם, השימוש שהם עושים בתקשורת וכיוצא באלה עניינים יקבעו אם המשא והמתן, יתחיל בכלל ואחרכך יצלח. אם אחד הצדדים יהיה וותרן מדי הוא יכשיל את המשא ומתן, כיוון שבכך ימריץ את האחרים להציב דרישות שבסופו של דבר יביאו לפיצוץ.
החוליה החלשה ביותר עד עכשיו היא ארצות הברית. לנשיא האמריקני אבססיה של מיקרו ניהול. זו אחת הסיבות המרכזיות של שיטפון העזיבה של ראשי צוותו, שאותו הוא מקבל בשיוויון נפש מהול בסיפוק מה. במקום לתת להילרי קלינטון או מיטשל או רוס לנהל את הדברים הוא מתעקש לעשותם בעצמו. הוא לחיץ ולא אמין. הוא משנה את דעתו כל שני וחמישי ומבטיח דברים בלא להיוועץ בצדדים אחרים. יתר על כן, כל הבטחות מנוסחות בשפה של עו"ד מדרגה שנייה, במקום להיות ברור בעמדות ולדאוג שהצד השני יבינן אותן, הוא נוקט ניסוח שבבוא העת יוכל לטעון שלא הבינו אותו או את הקונטקסט.השאלה עתה היא את מי "יאשימו" בכישלון, אם מי מהצדדים, כאותו ילד בגן, יקח את הצעצועים וילך הביתה. לפי בן סמית בפוליטיקו, עיתון אינטרנט אמריקני חשוב, נכון לעכשיו, ידו של ביבי, בניגוד לכל הפרשנים בישראל, היא על העליונה.
מבחינה עניינית הקפאת הבנייה לעוד שישים יום או המשכה, הים דברים חסרי חשיבות, אולם חשוב לפוצץ את הבלון של איום מתמיד בהפסקת השיחות, אם ישראל לא תקבל עמדה כל שהיא של הפלסטינים. כך או כך אם אובמה ימשיך להיות הנושא והנותן המרכזי השיחות נדונו לכישלון. אם קלינטון תעשה זאת ותציע מה שהוא דומה ליוזמת ג'נבה ותלווה זאת באיום של הפסקת הסיוע, שני הצדדים באין ברירה יסכימו. הארץ דורש, או יותר נכון ממשיך לדרוש, את פיטוריו של ליברמן, הפעם בשל נאומו באו"ם. דיעות שונות של שרים אינם עניין חדש. שרי הרשות הפלסטינית יוצאים בהצהרות סותרות השכם וערב, שר החוץ המצרי מתבטא אחרת מנשיאו בכל הקשור לישראל, איש לא דורש את פיטוריהם. דבריו של ליברמן, אף שרבים לא אהבו אותם לא גרמו שום נזק לישראל. הערבים מטיבי עד אבו מאזן, מבינים שאם האלטרנטיבה שהם צופים לה תתממש, הם יקבלו את ליברמן במקום ביבי. גם אובמה הבין זאת.
אפשר לדרוש את פיטוריו של ליברמן, או של ברק, או של כל אחד אחר ובלבד שאינם עיתונאים, אולם לא תצמך לכך כל טובה לתהליך המדיני. מבחינה מעשית פרישתה של ישראל ביתינו תביא לבחירות חדשות. צירוף קדימה הוא חלום באספמיה, הימין, כולל הליכוד, לא יתן את ידו לכך. הדבר יתקע את התהליך המדיני לשנים. בישראל קשה לדעת מה יהיו תוצאות הבחירות, אולם לפחות ליברמן סבור שכוחו יעלה ולא רק בשל ה"רוסים". כדאי לזכור שליברמן עלה ארצה כשהיה בגיל של בן גוריון בעלייתו. אף שאיננו מתגורר בנאות אביב או ברעננה הוא ישראלי לכל דבר, וכך גם יהיהו בוחריו.
