יום שני, 2 באוגוסט 2010

ריכוזיות בוועדות


מאמר מערכת הארץ ("נזקי ריכוזיות") מלין על הריכוזיות במשק ותומך בתרופת אליל ידועה לפיתרון - וועדה.

הריכוזיות במשק אינה מכת טבע, גם לא דבר מה שמקורו בשמים או בתהפוכות הגורל. היא גם לא נובעת, כפי שהעיתון טוען ממכירת נכסי חברת העובדים או אלה של הבנקים. הריכוזיות גדלה והולכת בשל הצמיחה המתמדת באי שיוויון. נניח לרגע שהאי שיוויון גדל בעשר השנים האחרונות בעשרה אחוזים (הוא גדל בהרבה יותר), פירוש הדבר שעשרה אחוז של ההכנסה הפרטית עברו מעניים לעשירים והעניקו להם עושר נוסף של 50 מיליארד שקל. בכסף הזה העשירים קנו עוד נכסים והריכוז גדל.

אי השיוויון נובעים ממדיניות מכוונת של האוצר בתמיכה, לרוב מתבכיינת של הנגיד. האוצר נלחם בכל כוחו בהעברה של כל הכנסה לבעלי הכנסה בינונית, נמוכה, ושל חסרי הכנסה. הוא מתנגד להעלאה של שכר מינימום, בטענה שבלא עובדים עניים הממשלה לא תוכל להתקיים, הוא מתנגד להשוואת עמלות הבנקים לאלה הנהוגים במדינות אחרות, הוא גונב את הכסף שממשלת גרמניה נותנת לניצולי השואה ואפשר להביא עוד אין ספור דוגמאות.

הממשלה מנסה להעביר כמה שיותר ממחלוקותיה לחברות כוח אדם, כדי להעשירם ולהקטין את שכר העובדים. גם הדיון בעובדים הזרים עוסק למעשה בהעברת תמורה מעבודה להון ואין בו שום אלמנט "יהודי." את מספר העובדים הלא חוקיים אפשר לצמצם לאפס, אם על מנהל חברה שמעסיקה אותם, יוטל עונש, נאמר כמו זה על זורק נעל על שופט. הממשלה רוצה את העובדים הזרים לחצי שנה, כדי שסוחרי אדם שמביאים אותם ירוויחו, וכמבן יתמכו בשילטון.

מה שמחמיר את המצב עוד יותר היא חוסר האכפתיות של המערכת הפוליטית כולה. אין היום שום גוף פוליטי שאי השיוויון מטריד אותו.

עיתון הארץ הוא מראשי הלוחמים בעד התקציב, ככלי למען העשירים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה