יום רביעי, 4 באוגוסט 2010


דנה הרמן מפרסמת היום ראיון מרתק עם אנתוני ג'וליוס, עורך דין וחוקר ספרות ידוע בלונדון. ג'וליוס, שהיה עורך דינה של הנסיכה דיאנה, חזר לספרות - אהבתו הישנה, עשה דוקטורת באוקספורד על האנטישמיות של ההשורר הנודע טי.אס. אליוט שפורסם אחרכך בספר שזכה לביקורות נלהבות. כפי שדנה הרמן כותבת, הוא פרסם לאחרונה ספר חדש על האנטישמיות בבריטניה.

חוקר ספרות ידוע אחר, הרולד בלום מאוניבסיטת ייל, סקר את הספר בהרחבה בניו יורק טיימס וכך התחיל את סקירתו:


"אנתוני ג'וליוס כתב ספר חזק, קודר בנושא מעורר דחייה: העליבות הארוכה של שנאת-היהודי בחברה שאמורה להיות נאורה, הומנית, ליברלית. הרהורי הראשון הוא להיות אסיר תודה לאבי, שהיגר מאודסה ברוסיה, ללונדון, שהייה לו השכל, לאחר שהיה שם, להמשיך לעיר ניו יורק."


העורך בהארץ שחשש פן הראיון של דנה הרמן ישמע יותר מדי פרו-יהודי, בחר לתת ככותרת לתמונת ג'וליוס בעמוד אינטרנט הראשי את הציטוט "פרס מסלף".

חוקר אחר, פרופסור באוניבסיטת לונדון, שעוסק בתגובת הבריטים להאשמת פרס הוא אפרים קארש. את סקירתו על תולדות האנטישמיות הבריטית מתחילת המנדט ועד היום הוא מסיים במלים אלה:

Plus ça change, plus c'est la même chose

אולי כדאי לציין שהממשלה היחידה בארץ ישראל שהארץ תמך בו, היתה ממשלת המנדט הבריטי.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה