בתחבולות תעשה לך מלחמה

בשבוע של מסמך גלנט המילה 'ביזנטי' מזכירה לרוב לשכות כגון זו של הרמטכ"ל. ההקשר השלילי נשתרש במשך מאות בשנים בשל דעות כשל וולטר, גיבון ואחרים. אולם כפי שקורה הרבה פעמים, היסטוריה משנה פניה, המבט על האימפריה הביזנטית הוא חיובי יותר, ולימודיה בשנים אחרונות זוכות לפריחה של ממש. אני קורא ספר מרתק מאת אדוארד לוטוואק, “האסטרטגיה הגדולה של האימפריה הביזנטית". הספר פורסם בסוף השנה שעברה והמוציא לאור הוא בית ההוצאה של אוניברסיטת הרווארד. אף שהספר במובן מסוים הוא המשך לספר מוקדם יותר שעוסק באימפריה הרומית ושמתבסס על עבודת הדוקטורט של לוטוואק בג'ון הופקינס, הספר החדש עומד בפני עצמו ומעניין הרבה יותר. המחבר מנסה לענות על השאלה מדוע החלק המזרחי של האימפריה הרומית הצליח להתקיים עוד 1000 שנים אחרי שהשבטים הגרמניים כבשו את רומא. בניתוח מפורט של אמנות הלחימה, של השימוש בכלי קשת חדשניים, בחיל הפרשים ובשילוב כל אלה בדיפלומטיה בשלום, במצור ובקרב – כך מגדיר לוטוואק אסטרטגיה, שרדה האימפריה אלף שנים. הספר זכה לביקורות אוהדות עם הסתייגויות של היסטוריונים "מקצועיים" אחדים, אשר כדרכם תוקפים כאשר מאן דהו שואל שאלה מובנת מאליה שהוועד הפרופסיונלי שכח לשאול. אני נזכר במהומה שקמה בעקבות ספרו של דניאל יונה גולדהגן "תליינים מרצון בשירות היטלר".

לוטוואק הוא חוקר ומומחה לביטחון ומודיעין. הוא כתב 17 ספרים ועשרות מאמרים. דעותיו הם מקוריות ולא פעם מעוררות וויכוח עז. משאל דעת קהל האחרון בארה"ב מורה שרבע מהאמריקנים סבורים שאובמה הוא מוסלמי. לפני שנתיים כתב לוטוואק בניו יורק טיימס שלפי השריעה אובמה הוא מוסלמי כיוון שנולד לאב מוסלמי. באסלאם, האבהות קובעת את הדת. העובדה שהמיר את דתו לא משנה דבר פרט להיותו כופר. ליהודי אין בדברים הפתעה רבה. “ישראל אע"פ שחטא – ישראל הוא" (ערובין י"ט). ישראל שהמיר דתו נחשב לפושע, אבל לפושע ישראל. רבים זעמו על לוטוואק על מאמרו.

בסוף שנות התשעים לוטוואק כתב על "דת הבנקיזם", דת חדשה של נגידי הבנקים שהשטן בה היא האינפלציה. היום, אפשר שפול קרוגמן מסכים אתו.


לפני ימים אחדים ג'ורג' וויל פתר ככל הנראה את חידת אובמה. לדעתו אובמה הוא פרופסור פוסט לאומי. נזכרתי בשימוש אחר במילה פוסט. לוטוואק תיאר את המלחמות של ימינו בניגוד לאלה של העבר, פוסט-הרואיות. אף שלא לכך התכוון, ראה משט ... ועוד ועוד …

סמוך לצאת ספרו על האימפריה הביזנטית כתב לוטוואק בפוריין אפירס מאמר קצר (“קח אותי שוב קונסטנטינופול") על עדכני שלמד מהאימפריה הביזנטית (תרגום שלי – א.מ.):

1. מנע מלחמה בכל האמצעים, בכל מצב אפשרי, אבל לעולם פעל כאילו המלחמה תפרוץ בכל רגע. התמד באימונים והיה נכון לקרב בכל עת – בלי להיות נלהב אליו. היעד העיקרי של מוכנות לקרב הוא בצמצום הסיכוי לצורך בו.
   
   
2. אסוף מודיעין על האויב ועל דרכי חשיבתו ונתר את פעולותיו. המאמצים לעשות זאת בכל דרך אפשרית לא בהכרח יישאו פרי רב, אולם רק לעתים רחוקות יהיו לריק.
3. לחום בנחרצות, הן בהתקפה והן במגננה, אבל הימנע ממערכות, במיוחד מערכות גדולות, אלא אם כן הנסיבות הן נוחות מאד. אל תחשוב כמו הרומאים שראו בשכנוע רק עזר לכוח. אדרבה, השתמש במנת כוח הקטנה ביותר האפשרית כדי לשכנע את זה שניתן לשכנעו ולפגוע בזה שעוד לא ניתן.
   
   
4. החלף מלחמות התשה וכיבוש במלחמת תנועה – תקיפות בזק ופשיטות לשיבוש האויב, ואחריהן נסיגות מהירות. היעד איננו להרוס את אויביך, כיוון שאפשר ויהיו בעלי ברית של מחר. ריבוי אויבים יכול להיות פחות מסוכן מאויב אחד, אם אפשר לשכנע את הרבים להילחם זה בזה.
   
   
5. שאוף לסיים מלחמות בהצלחה בשינוי מאזן הכוחות. בעת מלחמה דיפלומטיה חשובה אפילו עוד יותר מבזמן שלום. דחה, כפי שעשו הביזנטים, את האמרה המטופשת, שברעום התותחים הדיפלומטיה משתתקת. בני הברית הטובים ביותר הם הסמוכים ביותר לאויב, כיוון שהם יודעים הכי טוב איך להילחם בו.
   
   
6. חתרנות היא הדרך הזולה ביותר לניצחון. כל כך זולה בהשוואה לעלויות וסיכוני המערכה, שחייבים תמית לנסותה, אפילו עם העיקש לכאורה באויבים. זכור: אפשר לשחד אפילו קנאי דת, כפי שהביזנטים היו בין הראשונים לגלות, כיוון שהקנאים יכולים להיות יצירתיים למדי בהמצאת סיבות דתיות לבגידה בערכיהם הם (“כיוון שבסוף ניצחון האסלאם לא ניתן לערעור, אזי …).
   
   
7. כאשר לא די בחתרנות ובדיפלומטיה ומלחמה היא בלתי נמנעת, השתמש בשיטות ובתחבולות שמנצלות את חולשות האויב, הימנע מלבזבז כוחות לוחמים, פורר בסבלנות את כוח האויב. אין מה למהר, כאשר האויב יושמד, מן הסתם אחר יתפוס את מקומו. הכל זורם ושליטים ואומות קמים ונופלים. רק האימפריה היא נצחית – אלא אם כן מכלה עצמה.

אמנם המאמר מכוון לאימפריות ולא למדינות קטנות (אף על פי שהשמאל האנטי ציוני והיודיאו צנטרי, כמוהו כאנטישמים מובהקים, רואה ביהודים ומדינתם אימפריה), אבל אולי גם החצר הביזנטית ובה לשכות ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, תוכל גם כן ללמוד דבר מה.