כל "ניצחון" של נתניהו הוא ניצחון פירוס. כל מפלתו היא -- ללקק את השפתיים -- כמפלת נפוליאון בבורודינו. הוא מזגזג. אינו יודע להחליט. משנה דעתו. -- אלה הן מקצת המחמאות שהארץ מחלק לראש הממשלה בכל יום ויום. עכשיו עם תחילת המשא ומתן הישיר מתחיל תור הספקולציות והפרשניות. הוא יכשל עוד לפני תחילת המשא ומתן. הוא חייב להקפיא את הבנייה ולא, אבו מאזן יסתלק. הקואליציה שלו תתפורר וכך הלאה. הכל בביטחון רב, כאילו כתבי העיתון וכותבי מאמרי המערכת יודעים הכל. לאמיתו של דבר, יכלתם וגדולתם כבר נתגלתה במסמך גלנט. פעמיים ביום הופיע סיפור חדש שסתר את אלה של אתמול. לפטר את הרמטכ"ל, להשאיר אותו כדי לפגוע בברק, לסלק את גלנט כיוון ששכניו חושבים אותו כוחני, לחכות, לא לעשות כלום, לסלק את הביטחוניסטים, לא להגיב בלבנון ועוד ועוד. אף שייתכן שסיכויי המו"מ עם הפלסטינים אינם מזהירים, הם טובים יותר ממה שנביאי הארץ חוזים.
- המאפיינים של ההסדר פחות או יותר ברורים. הם דומים להסכם של ביילין ואבו מאזן.
- אובמה למד את מגבלות כוחו. הוא יודע עד כמה אפשר ללחוץ על הצדדים, בלא לסלקם הביתה. הוא גם הגיע למסקנה ששלום בין הצדדים הוא מעשי וחשוב יותר, יכול להיות השג שיביא לבחירתו מחדש, לכן דרש לסיים את התהליך בתוך שנה.
- מיטשל הוא מתווך מוכשר ויכריח את הפצינטים לשמר על סודיות ולהתרחק מהדלפות ותקשורת.
- אבו מאזן אולי לא רוצה שלום, אבל רוצה לשלם משכורות לעובדיו, הדבר הזה חשוב יותר משנאת היהודים.
- לרוב הערבים נמאס מהפלסטינים. הם רוצים סוף כל סוף קצת שקט.
- נתניהו רוצה להיות פרו-אמריקני. ליתר ביטחון גם ברק מנדנד לו בלא סוף. יתר על כן, משבר חדש יכול להיות שיכריח אותו לקואליציה עם לבני, ששונאת אותו עוד יותר מהארץ. ליברמן גם מחכה בפתח ואפשר שיגרום לבחירות שבהם יפלג את הליכוד. שלום יפתור אותו מכל הצרות האלה.
- אינני יודע מה קורה אצל הפלסטינים. בשל הבורות של התקשורת אני יודע על כך פחות מאשר על המצב הפנימי בעיראק. אולם נדמה לי, שרוב הפלסטינים רוצים שקט גם כן.
אולי המצב לא כל כך רע. השלום הוא חשוב מאד בעיקר כיוון שיפגע בשמאל האנטי ציוני, שהוא לאמיתו של דבר יודיאו צנטרי, שונא ערבים ומעריץ את הקפיטליזם החזירי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה