יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

חופש דיבור

בישראל מותר לדרוש את פיטורי הממשלה וסילוק אלופי צה"ל. מותר לדרוש את סילוק המדינה והקמת קריקטורה דו-לאומית במקומה. מותר לכתוב דברי איוולת בעיתון, ולסתור אותם בדברי איוללת חמורים מהם למחרת. מותר לקרוא את "מיין קאמפף" ואת אומנת החמאס. מותר לצטט מכחישי שואה ואת נשיא אירן. מותר לדרוש טרנספר של ערבים. מותר לדרוש את החלפת חוק השבות בזכות השיבה. מותר לבקר שופטים. מדוע? הכל בשם חופש הדיבור.

אבל תודה לאל לא הכל מותר. אם מי שהוא קורא, מסיבות טובות או לא, לפיטורי מרצה או פרופסר, מיד אחוות הוועדים בשמות שונים ומשונים מתייצבת כנגדו בשצף קצף. איפה הדמוקרטיה?! מקארטיזם! פשיזם! מדוע שר החינוך לא מתערב? לפטר אותו! אנו חברי הוועד של פרופסורים מדרגה ז' נעשה הכל כדי למנוע שקיפות במינויים! השיטה של חבר מביא חבר היא קדושה! לא ניכנע לימין המתלהם!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה