יום שני, 30 באוגוסט 2010

אוהבי השלום

עמירה הס ("מנופחי השרירים של אבו מאזן") כותבת על אספה של מתנגדים מכובדים לשיחות השלום שמי שהוא, ככל הנראה אנשי זרוע של הרשות הפלסטינית דאגו לפוצץ אותה. 

פתח נגד חמס ברמאללה
אפשרות של שלום מעוררת חיל ורעדה אצל רבים. עלי אבונימה, בנו של שגריר ירדן באו"ם לשעבר ובעל הבלוג "אינטיפדה אלקטרונית", כותב אופ אד (op-ed) בניו יורק טיימס ולפיו שלום בין חמאס לפתח צריך להקדים את שיחות השלום בישראל. כך גם טענו ככל הנראה מארגני האסיפה ברמאללה. לשמאל האנטי ציוני בישראל ולתומכים אחרים במדינה דו לאומית אפשרות של שלום היא חלום זועה שיש בו גם נזק כספי, שלא לדבר על חיים רמון שגלימת השר המנשק מתרחקת ממנו. 

הרשות הפלסטינית, כמוה כירדן, מצרים והרבה מדינות אחרות מתקשה להתגונן במשחקי דימוקרטיה מפני חמס, תנועה שטרור רצחני חרוט על דגלה. אף שחמס בפרסומיה והצהרותיה מתכוונת לפגוע ביהודים, למעשה היא רצחה יותר ערבים מיהודים. היא מקבלת הוראות מאירן וסוריה שמוכנות להילחם נגד יהודים עד לפלסטינאי האחרון. פיזור הפגנות של תומחי חמאס ברמאללה בסגנון פלוגות הפועל של אבא חושי לא יזיק לאיש.

למתבונן ממארס או מכוכב אחר חילוקי הדיעות בין הצדדים למ"מ נראים קטנוניים שאפשר לגשר ביניהם בנקל. ייתכן ואובמה הוא מתבונן כזה. ההפגנות ברמאללה ובמקומות אחרים נגד השיחות מעידות שיש כאלה שלא מתרשמים מהפרשנים למיניהם. אולי יש מקום לאופטימיות מה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה