אף
שהארץ ככל איננו חסר כתבות נגד מדינת ישראל, צה"ל ומנהיגיהם, השצף קצף ביומיים האחרונים הוא ממש פלוטילה שלימה. היום במאמר מערכת ("
המשט כמשל") נטען ש"ההגה הישראלי נמצא בידים רעות" ולממשלתה אין תקנה. מדוע? כיוון שאינה מקבלת את דעתו של ראש ממשלת תורכיה,
ארדואן, לפיו על ישראל להתיר חקירת חייליה לוועדת האו"ם לבדיקת המשט. ישראל נוהגת כך כיוון שיש לה דבר מה להסתיר. הכל יודעים
שהארץ מצטיין בשקיפות יתירה, בשל כך אחד מכתביוהבכירים,
אורי בלאו, בעצת העיתון, ברח מישראל.
ארדואן ושר החוץ שלו אכן דורשים חקירת החיילים. אין פלא בדבר. לפי
קוריירה דלסארה (כפי שמדווח
בהוריאט התורכי
), הנפוץ בעיתוני איטליה, שנחשב רציני ואמין,
הרן פידן, ראש המודיעין התורכי, נפגש עם מקבילו האירני
חוסיין טייב ושניהם סיכמו שתורכיה תספק לסוריה כלי נשק מתוחכמים, טילים ותותחים, שימצאו את דרכם לחיזבאללה בעזרת הצבא האירני, כך לפי העיתון הסכימו שני ראשי המודיעין, .

לפי
הכתבה של
גדעון לוי אתמול, כל אלופי צה"ל ורמטכ"ליו, כמו גם ראשי המוסד והשב"ב היו ונותרו בינוניים ואפורים, משוכפלים ומשועתקים מאותו השטאנץ.
זאב מעוז, פרופסור באוניבסיטאות תל אביב ודייוויס, חוזר על
מישנתו בדבר הצורך של ישראל להתפרק מנשק גרעיני, ובכך למעשה להיכנע לאירן. כמו עמיתיו
בהארץ, לדעתו כל שישראל עשתה מאז הקמתה היה מוטעה. תהיה שנאתו לישראל כפי שתהיה, מה שמפריע לי בקריאת דבריו, הוא היותו יודיאו צנטרי. הערבים והמוסלמים -- יוק, כאילו אינם. איני מתכוון ל"איזון" אלא להעדר יושר אינטלקטואלי אצל מי שחושב את עצמו להיסטוריון, אפילו הוא מהחדשים. מה שהמוסלמים והערבים עושים או לא עושים, לא חשוב. רק על פי זקני ציון יקום דבר. אלה רק פנינים מועטות המשט של
הארץ. יש עוד רבים אחרים, עד כלות הנשמה.

מי שמחפש מבט שונה מאלה על ישראל ראוי לו לחפש מחוץ למחוזותינו.
ג'ורג' וויל מבכירי העיתונאים בארה"ב, אולי הבכיר שבהם,, כותב
בטורו ב
וושינגטון פוסט על
נתניהו ואובמה. כותרת המאמר היא אנטי
אובמה. אין
ג'ורג' וויל מתכוון למהלכים כל שהם של
נתניהו נגד
אובמה, אלא להיות שני האישים הפכים גמורים.
נתניהו הוא מנהיג לאומי עז, לוחם היחידה, שבחדרו תמונות של
הרצל ו
צ'רצ'יל, וטבעת מלפני 2,800 שנה ועליה חרוט שמו של נושא משרה בשם
נתניהו, הוא נושא בתוכו את ידיעת ההיסטוריה של העם היהודי. הוא אמר פעם לדיפלומט אמריקני שהוא, הדיפלומט, גר בפרבר של וושינגטון, ואל להם לשחק עם העתיד של ישראל. מוטב לדעתו של וויל שמעצבי המדיניות באמריקה יזכרו זאת, ולעומתו
אובמה הוא פרופסור פוסט-לאומי, שפגע בישראל בנאום קהיר ועשרה חודשים לפני כן בנאום ברלין כינה עצמו "אזרח העולם", ביטוי שהוא אוקסימורון, אזרח יכול להיות רק מי שהוא משתייך לישות פוליטית. וויל גם לא חוסך שבטו מהרבייעה שאין בה יתר על המידה אהדה לישראל.
וויל טועה בכמה פרטים. הוא חוזר על האגדה לפיה משפט דרייפוס עשה את הרצל לחוזה המדינה. מה שעשה אותו כזה היא האנטישמיות החסלנית בגרמניה ובאוסטריה, הרבה לפני השואה. וויל גם יוצר את הרושם שלצ'רצ'יל היה תפקיד מכריע בהצהרת בלפור.
המאמר מגזים בתיאור נחישותו של ביב ובמנהיגותו, וגם אולי מתאר את אובמה באור שלילי מדי. אף על פי כן, לאחר השיט בפלוטילה של הארץ, ג'ורג' וויל הוא משב רוח רענן. הם הוא פתר את חידת אובמה? ייתכן שכן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה