חברת כנסת שלי יחימוביץ' נלחמת בריכוזיות ובשכר הבכירים וטוב שכך עושה. אולם כדאי לבחון את המקור של הנגדעים האלה. הריכוזיות במשק איננה תוצאה של גורל, או אלהים, או שטן, או כשרון הטייקונים אלא תוצאה של מדיניות מכוונת של ממשלות ישראל ושל בנק ישראל. בעשרים השנים האחרונות עשרות ואולי מאות מליארדים שקלים הועברו מהעניים לעשירים. האוצר נלחם מלחמת חרמה בשכר. הוא מצמצם את התשלומים למקבלי קצבאות. מביא עובדים זרים, שמספרם עתה גבוה פי שתים מהממוצע במדינות או.אי.סי.די. האוצר נלחם נגד שכר מינימום. אין שום מדינה בין מדינות האו.אי. סי. די שבה האי שיוויון גבוה כמו בישראל, כולל מדינות כמו צ'ילי ואסטוניה.
העברת הכנסה מעניים לעשירים יוצרת אצל המקבלים עושר אדיר ובו הם מגדילים את שליטתם במשק. כאן גם מקור השכר של הבכירים. אלה כקבוצה, כמעמד, טוענים אנחנו אלה שבשתדלנות אצל הפקידים והפוליטיקאים גזלנו מהעניים והעברנו לכם את העושר הזה, האם לא מגיע לנו חלק קטן מזה?
הגידול המתמיד באי שיוויון ותוצאותיהם בריכוזיות ובשכר הבכירים אינם רק בעייה חברתית אלא מהווים גם כישלון כלכלי חמור. במקום להצליח בחדשנות וניהול מקורי של יזמים, כפי שאגב, גם דורש וול סטריט ג'ורנל, יוצרים הצלחה רק בשל טובות הנאה של הון ושילטון, וההסתמכות הוולגרו-מרקסיסטית על ניצול עובדים.
בהקשר הזה מעניין גם לראות את המאבק של שטייניץ בתשובה ותמלוגי הגז. לכאורה שר האוצר רוצה להגדיל את שיעור התמלוגים של המדינה. נניח שיצליח, האם הכסף ישמש מטרות חברתיות כל שהן? בשום פנים ואופנן לא. האוצר, כדרכו בקודש יעביר את הכסף לעשירים, לא תשובה א' אלא תשובה ב'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה